סיפורו של גייב

הסיפור שלנו עם האדמו"ר שליט"א מתחיל לפני יותר מ12 שנה בשיקגו, ארה"ב. אני ואישתי אז התחתנו לפני כמה חודשים, והתוכנית היתה לגור בשיקגו לתקופה של חצי שנה לפני העלייה שלנו לארץ ישראל (שנינו ילידי שיקגו). יום אחד שמעתי שרב גדול מגיע לעיר, ושהוא נותן ברכות טובות. חוץ מהקטע של הברכות, לא ידעתי כלום על האדמו”ר. אז לילה אחד הלכנו לקבל ברכה על העלייה שלנו.

האדמו”ר מקאלוב שהה בבית של אחד היהודים בשכונה, ואני ואשתי נכנסנו לחדר. ישבנו מול האדמ”ר וביקשנו ברכה על העלייה הצפוייה בעוד כמה חודשים. האדמ”ר נתן מבט, והייתי לגמרי מאוכזב שהוא אמר שזה לא זמן טוב עבורינו לעלות לארץ, וכדאי להישאר בשיקגו.

למרות העיצה של האדמ"ר, כבר היינו סגורים בההחלטה לעלות ארצה. אז אחרי כמה חודשים, אני ואישתי הגשמנו את החלום שלנו לעלות לארץ ישראל.

אהבנו את החיים בארץ. מהר מעוד מצאנו עבודה, נולדה לנו בת, והתחברנו עם חברים. השנים חלפו, נולדו לנו עוד 2 בנות, ובזמן שכחנו מהאמירה של האדמו”ר. ואחרי 7 שנים, החלטנו לבנות בית ביישוב קטן בגליל.

ואז התחיל הבעיות. עשינו השקעה לא טובה והפסדנו כמעט את כל הכסף שלנו לשימוש הבנייה. זה היה ממש טראומה, שמדובר על סכום כל כך גדול. אני ואשתי היינו בדיכאון, מבולבלים, וחסר אונים על איך להמשיך. ואז יום אחד נזכרתי במה שהאדמו”ר אמר, ואמרתי לאשתי שזה בגלל שלא הקשבנו להאדמו”ר. כנראה הוא ראה שמשהו רע יקרה לנו, והוא ניסה למנוע את זה.

אשתי הסכימה איתי שצריכים למצוא את האדמו”ר ולבקש עיצה, אבל היו כמה בעיות. אני לא זכרתי את השם של האדמ”ר וכמובן איך ליצור איתו קשר. עשיתי חיפושים ומצאתי את תמונה של האדמו”ר מקאלוב. למזלי, ראיתי שהיה לוח על האתר אינטרנט שמראה איפה הוא נמצא, אך כרגע זה היה במקסיקו סיטי. לקחתי נשימה, ואמרתי לעצמי, זה כל כך לא הגיוני, ולא ביכולתי, לטוס למקסיקו לפגוש את האדמ"ר.

עבר כמה שבועות מהמחשבה לטוס למקסיקו, ובשעת הלילה אנחנו קיבלנו שיחה מחו"ל. על הטלפון מופיע שהשיחה בא מניו יורק. אני עונה, ואז יש שיחה כזו באנגלית עם איש בעל מפתע חזק מברוקלין.

איש: שלום, אני מדבר עם (השם שלי)

אני: כן

איש: שלום, אני הגבאי של האדמ”ר מקאלוב. אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל לפני 7 שנים ביקרת אצל האדמו”ר בשיקגו והוא אמר לך לא לעלות לארץ. עכשיו הוא רוצה שתדע שזה זמן טוב להיות בארץ ושיהיה הרבה הצלחה.

אני: אוקיי (אני יודע שהתשובה לא משהו, אבל צריכים להבין שהייתי לגמרי בהלם ולא יכולתי לדבר.)

צריכים להבין, היינו אצל האדמו”ר לפני 7 שנים. ואני לא זוכר שהשארנו את הפרטים שלנו שהיינו אצלו בשיקגו. ואפילו אם כן השארתי את מספר טלפון בביקור ההוא, זה היה מספר של איזה פלאפון בשיקגו שלא היה בשימוש ל 7 שנים. ואיך הוא ידע להתקשר בדיוק בשיא הקושי שלנו. לשאלות האלו עדיין אין לי תשובה.

ואחרי השיחה, דברים באמת השתפרו. כל הכסף שהפסדנו, יכול להיות אפילו אותו סכום בדיוק, קיבלנו ממקור אחר תוך כמה חודשים. התחלנו לבנות את הבית שלנו, ונולדה לנו  הבת ה4.

לאחר עוד כמה חודשים מהשיחה הזו, ראיתי שילוט שהאדמו”ר מקאלוב מגיע לביקור באחד הערים קרוב עלינו. אני ואישתי הגענו לביקור, וחשבתי לבקש מהאדמ”ר לדעת איך הוא ידע להתקשר אלינו, בנוסף לברכה לפרנסה כי היינו באמצע הבנייה של הבית.

הפעם כתבתי על הפתק את הפרטים שלנו, כולל שיש לנו 4 בנות. הגעתי להאדמ”ר, הוא לקח את הפתק, ראה שיש 4 בנות, ואמר שיהיה לנו בן.

תוך זמן קצר אישתי נכנסה שוב פעם להרעיון, וכמובן, נולד לנו בן.

כמה חודשים אחרי שהבן נולד, ראיתי שוב פעם שילוט שהאדמו”ר מגיע לארץ. אני, אישתי, והבן נסענו עליו ואמרתי לו תודה על הברכה להבן. האדמו”ר כל כך שמח על זה שאני מודה על הברכה, שהוא נתן לי ברכה לעוד בן, וגם ברכה לפרנסה.

לגבי הפרנסה, תוך שבוע מהברכה הזו, קיבלתי עבודה חדשה שכמעט הכפילה לי את המשכורת.

שאני מסתכל אחורה על החיים, והסיפור שלנו עם האדמ”ר בפרט, אני רואה ניסים. אני לא יודע מה עשינו לזכות בדבר הזה, אבל כל יום אני מודה לה" ומבקש שימשיך לעזור לנו עם הילדים, הבריאות והפרנסה.