דרשת האדמו"ר בכינוס ההיסטורי בפריז

דרשת כ"ק האדמו"ר מקאלוב שליט"א

בכינוס ההסטורי בפריז ביום ראשון ב' ניסן תשע"ה

אנו עומדים עכשיו בתחילת חודש ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים.
קודם שיצאו בני ישראל ממצרים, נצטוו לקחת שה לקרבן, לקשרו במטה למשך ארבע ימים, ואח"כ לשוחטו, ולצבוע עם דם השה את פתחי הבתים, ולאוכלו קודם היציאה.

השה היה האליל של המצרים, ובדברים אלו עשו בזיון גדול לאליל שלהם, ואם כן היה חשש גדול שעי"ז יכעסו המצריים ויערכו פוגרומים ויהרגו הרבה יהודים ח"ו, כמו שקרה הרבה פעמים במשך הגלות שרצחו לבני ישראל וגרשו אותם ממדינתם כי טענו שמזלזלים באמונתם, כמו שגם בזמנינו עינינו רואות שיש כאלו שכאשר מזלזלים באמונתם הם מגיבים ברציחה רח"ל.

אם כן ראוי להתבונן: מדוע נתן להם השי"ת מצות הפסח לשחוט את השה מצוה שסיכנה את חייהם?

התשובה לכך היא, שהיה צורך לגרום לבני ישראל שיהי להם רצון לצאת ממצרים.
למה?

כי מזמן התחלת המכות הופסק השעבוד, ואדרבה התחילו המצרים לכבד את בני ישראל, ועל ידי המכות נעשו עשירים גדולים ע"י הכסף שנטלו מהמצרים, ומצריים היתה ארץ טובה כגן עדן שיכלו ליהנות בו יותר מבשאר ארצות, שישבו שם על סיר הבשר עם הדגה והבצלים וכל המאכלים בשפע רב.

ועל כן, לא היה שום סיבה שירצו בני ישראל לצאת למדבר, שהיתה ארץ לא זרועה ששום דבר לא יכול לגדול שם, מקום נחשים ועקרבים גייסות ולסטים, בלי שום מקום מחסה להנצל מהחום הגדול ביום, והקור בלילה, ומהרוחות העצומות שמנשבות בו, ובלי לחם ומים ושאר הצרכים החיוניים לגדל ולזון מיליוני בני ישראל, אנשים נשים וטף.

ולכן נתן להם הקב"ה מצות קרבן פסח שבדרך הטבע סיכנה את חייהם, ואמר להם שרק אם יראה דם הפסח על הבית יפסח עליו ולא יהיה בו מת, ובני ישראל האמינו וקיימו המצוה במסירות נפש, וראו כולם שזכות המצוה הגין עליהם שהמצרים לא עשו להם כלום, ואדרבה ע"י קיום המצוה לא מת בהם אף אחד במכת בכורות. וזה היה העיקר, להראות לבני ישראל שכשמקיימים מצות השי"ת כראוי, אזי המצוה מגינה עליהם, ושום כח אומה ולשון ישלוט בהם לרעה.

ואכן בראותם שהמצוה הצילם, גם בהיותם במצב של עושר ושלוה יצאו למדבר שומם, לקבל את התרי"ג מצוות של התורה, כי לא משנה איפה נמצאים, קיום מצוות התורה מגין ומציל בכל מקום.

והנה לזה נחוץ להתמיד בלימוד ההלכה, כדי שידעו לקיים מצוות הבורא כהלכתם, שעי"ז שומר ישראל משרה שכינתו בתוכינו ומגן עלינו. ולכן אמרו חכמינו ז"ל (ברכות ח.) על הפסוק (תהלים פז ב) "אוהב ה' שערי ציון", שהיום אחר חורבן בית המקדש אין הכוונה לארץ ישראל, רק לשערים המצויינים בהלכה, שהקב"ה אוהב כל מקום שלומדים בו הלכה, ומשרה בו את שכינתו, וכמו שאמרו בגמרא: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד".

ואפשר לומר בדרך רמז, שעל זה אנו מודים להקב"ה בכל תפלה: "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון" – שאחר החורבן מחזיר השראת שכינתו לציון דהיינו לשערים המצויינים בהלכה.

עכשיו זה הזמן לכל אלו שעדיין לא הצטרפו, להתחיל בלימוד ההלכה, ועל ידי זה תתרבה השראת השכינה בקרב ישראל

ובזכות קיום המצוות ולימוד התורה אין לנו לפחד מכל הצוררים הקמים עלינו מבחוץ ומבפנים להרוס את עם ישראל בגשם או ברוח, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם. ונזכה לשמירה מן השמים, ותזכו לשפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידכם
ונזכה כולנו יחד לגאולה השלימה ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו אכי"ר